שמן זית, שמן שומשום, שמן קוקוס

"על קצה השמן" שלושה שמני בסיס שכדאי לאמץ בבית

שמן זית olive oil

השמן העתיק ביותר. מלכים וכוהנים נמשחו בו לתפקידם. סבונים, תכשירי ניקוי ומיני רפואות הופקו ממנו, מנורת המקדש הוארה בו וכמובן שאי אפשר לתאר את המטבח המזרח-תיכוני בלעדיו.
שמן זית טוב הוא אך ורק מכבישה קרה. צריך להיות שקוף. שמן עכור הוא באיכות ירודה. טעמו של השמן משתנה לפי הזית שממנו הופק.
שמן חד בלתי רווי בעל תכונות בריאותיות רבות, יש בו כמות גדולה של חומצה אולואית, התורמת להפחתת הכולסטרול הרע LDL ועליה ברמת הכולסטרול הטוב HDL ובכך הוא תורם לבריאות הדם והלב.
שמן זית מומלץ לסובלים מכאבי ראש, חוסר תיאבון, נדודי שינה, בעיות שונות של דרכי העיכול, מועיל בהצטננות, וגם מועיל לשיער.
בימי קדם השתמשו בשמן הזית לטיפוח השיער, שימון העור ומריחתו להגנה מפני השמש. השמן מכיל חומצות שומניות הדרושות לעור להזנתו ולשמירה על לחות העור. וכך גם היום, השמן בעל תכונות קוסמטיות ומשמש במוצרים רבים: לעור פגום ויבש, לידיים, מוצרי שיער, להגנת השפתיים, ועוד ועוד.

למרות תכונותיו המועילות אין להפריז בשימוש בשמן מאחר ואנו מוסיפים אותו במזונות רבים ולכן במידה ורוצים לבלוע שמן זית נקי מספיק עד 3 כפיות ביום, (בחלוקה למשך היום ולא בבת אחת).
"תרופת סבתא" – לכאבי אוזניים לחמם מעט שמן בכפית ולמרוח את השמן מאחורי האוזן מלמעלה אל כיוון הצוואר, במקרה של שיעול והצטננות למרוח את בית החזה בשמן זית חם, לתינוקות שסובלים מכאבי בטן מצויין למרוח שמן זית על הבטן ולעטוף.

שומשום Sesame seed oil

בעל ריח ומרקם אופייני מיוחד של שומשום.
עשיר במינרלים, ויטמינים. מתאים לטיפול בעור רגיש, עור מגורה ומשמש כשמן בסיס לטיפול בכאבים כגון: דלקות פרקים, דלקות רקמת העצם מרכך ומשמן את המיפרקים.שמן שומשום נותן כוח וחיות במיוחד לקשישים. מומלץ בבוקר, כפית בבליעה על קיבה ריקה. מקל על מערכת העיכול, מקל בעצירות ועוזר להוריד את רמת הכולסטרול בדם.

"חלווה" טבעית: שמן שומשום עם דבש/סילאן בכמות של חצי חצי בערך. כפית "חלווה" כזו מפחיתה את הצורך במתוק.
קשישים בעיקר כאלו שמרגישים חוסר בחום הגוף-  לחמם שמן שומשום בסיר כפול (בתוך סיר מים) עד לחום נעים – טמפרטורת הגוף, למרוח בעדינות את השמן. השמן מקל על כאבי הפרקים ומגמיש את המיפרקים.
אוסטאופרוזיס – בנוסף למריחה חיצונית כדאי לקחת בבליעה כפית שמן שומשום שלוש פעמים ביום.
רגישות לסבון, למי שהסבון גורם יובש וגירוי – אפשר לשפשף את הגוף עם שמן שומשום מעורב במלח גס. מסלק תאי עור מתים מבלי לפגוע ברקמת העור ומעודד זרימה של מחזור הדם. להיזהר מהחלקה באמבטיה.
מתאים גם לניקוי עמוק של הפנים.

 שמן קוקוס

גוז הקוקוס עשיר בשומן, מייבשים את בשר האגוז וסוחטים אותו להפקת שמן.
לשמן את הריח האופייני של הקוקוס. (אם השמן מריח קוקוס הוא לא שמן קוקוס צמחי טהור). שמן מאד רווי, מתגבש בטמפ' של 18 מעלות.
טיפולי גוף – מצויין, נותן הרגשה של סבון. כדי להשתמש בו צריך להמיס בכלי בתוך כלי עם מים חמים, בעיקר בחורף. אין צורך להמיס את כל כמות השמן אלא עד שהכמות הקרובה לדופן נמסה, להעביר לצנצנת. במגע על הגוף השמן נמס, לא נשאר מוצק.שמן מתוק ולכן יכול להיות ממריץ. שרשרת הסוכרים שבו שומרת על הלחות הטבעית של העור ומשאיר תחושה של רכות וגמישות בעור.
לפצעים בעור, שלא נרפאים, סכרתיים, כיבים,  שוכדאי להשתמש בשמן  קוקוס (או שמן דקל) כבסיס למשחות שונות. ככל שהשמן יותר רווי הוא פחות מתחמצן.

שחיינים – למרוח את הגוף בשמן קוקוס לפני הכניסה לבריכה משמש כמגן לעור במיוחד לאלו הרגישים לקור, למלחים ולחומרי החיטוי שמכניסים לבריכה.

שמן קוקוס שומר על הקרקפת – לאחר חפיפה מורחים את השמן עם כריות האצבעות על הקרקפת וממתינים כשעתיים. לחפוף היטב ולשטוף את כל שאריות השמפו. לאחר מכן לעסות עם כריות האצבעות את הראש בתערובת של שליש חומץ רגיל ושני שליש מים. (אין צורך לשטוף לאחר מכן החומץ לא מסריח). השטיפה עוזרת להיפטר מקשקשים ולטפל בקצוות שרופים. לא לייבש במייבש שיער.
מי שסובל מקשקשים – יתכן שלמחרת הטיפול תגבר כמות הקשקשים. השומן הרווי עוזר לקשקשים להתנתק מהקרקפת. לאחר עוד יום יומיים זה חולף. כדאי לחפוף שוב את השיער באותה צורה ולמחרת הקרקפת נקיה מקשקשים. חפיפה כזו באופן סדיר מונעת קשקשים.
שמן קוקוס משמש רבות בתעשיית הממתקים (בגלל הניחוח המתוק שלו) ובכלל בבישול ואפיה תעשייתים (חטיפים, עוגיות וכדומה) וכן בתעשיית הקוסמטיקה. החיסרון העיקרי של שמן הקוקוס כאמור שהוא שמן רווי מאד.

 

 

 

Comments

comments

סגור לתגובות.