למרות השוני והגיוון בין המקצועות והשיטות, ישנם מספר עקרונות יסוד שמאפיינים את המקצוע, שעליהן ניתן לאמר שהם המכנה המשותף, למרות שההדגשים וסדרי העדיפויות ישתנו משיטה לשיטה.
מאפייני מקצוע הרפואה המשלימה
גישה הוליסטית לתהליכי המחלה, הריפוי והבריאות
הבנת האדם, מחלתו ובריאותו במסגרת מכלול תפקודי הגוף, הנפש והרוח, המקושרים בניהם ופועלים כישות אחת.
"אין מחלות - יש אנשים חולים" -
התכלית הגבוהה של הגישה ההוליסטית היא לסייע לריפוי האדם הפנימי שיצא מאיזון.
סבל ומחלה הינם גם שיעור לנשמה
ולא רק תופעה שיש להעלימה.
ביסוד תהליכי המחלה והריפוי של האורגניזם הפיזי עומד "הכוח החיוני" (Vital force, Chi, Prana) אותו שואף המטפל לעורר או להחזיר לאיזון, בדרך לריפוי שורש המחלה.
אמונה בכוח הריפוי הפנימי של הגוף והנפש
חזרה לאיזון על ידי עידוד כוח הריפוי הטבעי - התכוונות להחזיר לאדם את חופש הבחירה ואת יכולת הריפוי העצמי.
המטופל הוא המרכז בתהליך ההחלמה דגש על אחריות המטופל על בריאותו ועל החלמתו.
אינדיבידואליזם
ייחודיותו של האדם בתהליכי מחלתו, ודרכי הריפוי המתאימות לו.
התכוונות לריפוי שורש המחלה ולא רק קיצוץ ענפיה.
מתן יחס אישי
לכל מטופל וזמן נרחב לתהליך הטיפולי.
בתהליך הראיון והאבחון ניתנת לגיטימציה רחבה לתאור הסוביקטיבי והאישי
(תחושות ורגשות) של המטופל את בעייתו.
דגש על חינוך לגישה בריאה לכל מרכיבי חיים, בתהליך החזרה לאיזון.
בריאות היא גם פונקציה של השתלבות נכונה ולא מזיקה עם הסביבה, הטבע והפלנטה.
אפשרות השימוש באמצעי ריפוי אנרגטיים, מדיטטיביים ואוטו-סוגסטיים
שאינם כימיים או כירורגיים.